מסתכלת על הקהל הצוחק, מסתכלת למעלה ורואה אדם שמסתכל עליי במבט מתנצל,
הוא מרים את החוטים בחוזקה ומטיח אותי על הריצפה, הכאב היה חד.
אני נושכת את שפתי ומנסה להחניק את צווחת הכאב שעומדת לצאת מפי
הקהל מתגלגל מצחוק,
הוא מטיח אותי שוב ושוב ושוב. ואני לא יכולה לעשות כלום.
הקהל צוחק, וזורק עליי דברים,
האיש מרים אותי לאויר, וראשי מוטל לאחור.
מרים אותי גבוה גבוה, ומצמיד אותי לתקרה.
שומעת את קולו של הקהל המתגלגל מצחוק
ואז הוא עוזב, ואני נופלת על הרצפה הקרה,
חסרת כל רוח חיים.
;){kind=link}