סתם יום רגיל, לבשתי ג'ינס ירקרק ארוך גופיה שחורה וג'קט ג'ינס.
עליתי על האוטובוס והגעתי תוך 10 דקות. כמובן שהקדמתי... אז הירשיתי לעצמי לשבת ולקשקש סתם באיזה דף.
"מה.נראה לך.שאת.עושה?!" שאלה אותי בכעס שירן (ילדת הברבי המרושעת עם העיניים השחורות)
"מציירת ?" אמרתי בבילבול. שירן פערה את פיה והחניקה צרחה. מה עובר עליה? "רוצה אולי כוס מים או משהו ?" הקנטתי אותה וצחקתי מההלם שחברותיה הביעו כשאמרתי את זה. "כאילו מה עובר עלייך? מי מדבר אלייך בכלל כפרות?!" אמרה בטון הפרחי שלה.
"גם בעיית זיכרון יש לך?" שאלתי בעס. פאק מה היא רוצה ממני??
"טוב אני לא מדברת עם פרוצות. זה לא ברמה שלי חמודה.ביי" אמרה ולקחה את... השקית בגדים שלה.
"למה את מחליפה בגדים כל רגע?" שאלתי.
"לא יודעת, אבל אני ממליצה גם לך לעשות את זה." אמרה והסתכלה בגועל על הבגדים שלבשתי.
"טה טה מון אמור" אמרה במבטא צרפתי מושלם והלכה.
"ביי חמודה..." מילמלתי וישבתי במקומי.
אני צריכה לדעת לא להקדים לבית הספר...
;){kind=link}